זעזוע מוח מוגדר כפגיעה במוח שגורמת לאובדן זמני של תפקוד מוחי תקין, ללא ממצא של דימום מוחי בהדמיית מוח. מבחינה קלינית, מדובר בתסמונת המאופיינת בשינוי מיידי וחולף בתפקוד המוח, כולל שינוי במצב הנפשי או רמת ההכרה (אבדן הכרה זמני), הנובע מכוח מכני או טראומה.
זעזוע מוח יכול להיגרם כתוצאה מטראומה ישירה בראש, כמו נפילה, מכה או תאונה. הוא יכול גם להתרחש כתוצאה מהאצה-האטה מהירה של הראש, כמו בפציעות צליפת שוט בתאונות דרכים.
תסמינים נפוצים של זעזוע מוח כוללים – בלבול, כאב ראש, הפרעות ראייה (ראייה כפולה או מטושטשת), סחרחורת או חוסר איזון, בחילה או הקאות, אובדן זיכרון, אוזניים מצלצלות, קושי בריכוז, רגישות לאור, אובדן ריח או טעם, בעיה להירדם. התסמינים יכולים להופיע מיידית או בימים שלאחר החבלה.
הטיפול המקובל בזעזוע מוח הוא מנוחה עד שהסימפטומים חולפים. במקרים של סימפטומים משמעותיים יהיה לעיתים צורך בהשגחה באשפוז.
במקרים של חבלת ראש משמעותית יש לפנות לטיפול רפואי לשלילת דמם מוחי.
תסמונת מתמשכת שלאחר זעזוע מוח – Persistent Post concussion syndrome (PPCS).
ברוב המקרים התסמינים חולפים תוך מספר שבועות, אולם כ-10% (skjeldal et al., leddy et al.) מהמטופלים עלולים לסבול מתסמינים המתמשכים מעבר ל-3 חודשים, כגון בעיות זיכרון וריכוז, שינויים במצב הרוח, שינויים באישיות, כאבי ראש, עייפות, סחרחורת, נדודי שינה ועייפות. חולים אלו מוגדרים כסובלים כסובלים מ-PPCS .
שיטת קלסיפיקציה מקובלת היא לחלק את הסימפטומים לקבוצות (Ellis et al, Leddy et al) – סימפטומים כלליים ואוטונומיים (כולל חולשה כללית, עייפות), סימפטומים ווסטיבולו-קוכליאריים, סימפטומים צוואריים, וסימפטומים רגשיים וקוגניטיביים (טבלה 1, מתוך Leddy et al).
המנגנון הפתופיזיולוגי הגורם לסימנים הקליניים לאחר זעזוע מוח אינו ידוע, וככל הנראה מדובר בשילוב של מספר מנגנונים הכוללים שינויים ברגולציית זרימת הדם המוחית, שינויים ביוכימיים ברקמת המוח ואפקטיים פסיכוסוציאליים המשפיעים על ההתמודדות והשיקום שלאחר החבלה.
סימפטומים ווסטיבולוקוכליאריים כגון סחרחורות, חוסר יציבות בהליכה ואף ורטיגו הם סימפטומים שכיחים לאחר חבלות ראש. סימפטומים אלו מופיעים לרוב כחלק מסינדרום PPCS ללא ממצאים אנטומיים לפגיעה באברוני שוו״מ באוזן, אלא נגרמים כתוצאה מנזק למערכת שיווי-המשקל במוח, כמו גם מהפרעה בתחושת המצב כתוצאה מפגיעה במסלולים התחושתיים העולים בחוט השדרה הצווארי (Leddy et al). סימפטומים אלו נוטים להופיע ביחד עם כאבים צוואריים מוסקולוסקלטליים כתוצאה מפגיעת צליפת-שוט צווארית. בנוסף יכולים סימפטומים אלו להופיע כתוצאה מנזק פריפרי לאברוני שוו״מ באוזן הפנימית הממוקמים בתוך העצם הטמפורלית.
אין טיפול ספציפי ל-PPCS אלא יש צורך בשיקום מולטי-דיסיפלינרי הנעשה בהתאמה אישית לצרכים המיוחדים של כל חולה. הטיפול עשוי לכלול פיזיותרפיה לשיפור כושר התנועה והאיזון, תרפיה תקשורתית לפיתוח יכולות התקשורת והחברה, ייעוץ פסיכולוגי ופסיכיאטרי להתמודדות עם תהליכי עיבוד המידע והרגשות, תרופות להקלה על סימפטומים כמו כאב ראש ועייפות, ותמיכה רבת תחומית במגוון תחומים המשפיעים על איכות החיים. לסיכום, סינדרום כרוני לאחר זעזוע מוח PPSI יכול להשפיע על תפקוד התנועה, התפיסה, התכנון והרגשות. הסימפטומים והתופעות יכולים להיות מגוונים ולהשפיע על איכות החיים של המטופל.