המונח גרייה מוחית עמוקה (DBS – Deep Brain Stimulation ) מתייחס להשתלה של קוצב מוחי ואלקטרודות עדינות לעומק המוח על מנת לווסת את פעילותן של רשתות עצביות במוח במטרה לטפל במצבים נוירולוגיים כגון פרקינסון, דיסטוניה, רעד ראשוני ואפילפסיה.
אנו יודעים היום שתפקודים נוירולוגיים שונים מבוצעים על ידי רשתות עצביות ייחודיות במוח. כאשר תפקוד תאי עצב השייכים לרשת מסויימת נפגע עלולה להפגע פעילות הרשת כולה ולגרום להופעת סימפטומים נוירולוגיים הגורמים למצב מחלה. בד"כ מטופלים מצבים אלו על ידי תרופות נוירולוגיות, אולם לעיתים התרופות אינן מספיקות או שגורמות לתופעות לוואי המגבילות את שימושן. אלו בדיוק המצבים בהם אנו רוצים להתערב ולעזור לחולים באופן ספציפי על ידי גרייה מוחית עמוקה. מטרת הטיפול היא להתערב באופן מדויק (סטריאוטקטי) ברשת העצבית הפתולוגית על מנת לווסת את תפקודה.
שיטות הדמייה מתקדמות אפשרו בשנים האחרונות לזהות את האזורים המוחיים והמסלולים העצביים המעורבים בתפקודים נוירולוגיים שונים, ואנו יכולים היום להשתיל אלקטרודות DBS בצורה מדוייקת ובטוחה לאזורים הקשורים לרעד, דיסטוניה והליכה. הקוצב המוחי ניתן לתכנות על ידי שלט חיצוני על מנת להשיג את האפקט הקליני המיטבי.
השתלת אלקטרודות לגרייה מוחית עמוקה היא פרוצדורה מאושרת ע"י ה-FDA (מנהלת התרופות האמריקאית) לטיפול במחלת פרקינסון, רעד, דיסטוניה, והפרעה טורדנית כפייתית. ישנם כיום למעלה מ-100,000 מטופלים שעברו את הפרוצדורה ברחבי העולם. חולים שעברו ניתוח בשל התוויות אלו השיגו שיפור משמעותי בתפקוד כללי, עצמאות, איכות חיים, חזרה לעבודה, יכולת לבצע פעולות יומיומיות וזאת בנוסף לשיפור בתסמיני מחלתם הבסיסית כמו רעד, טונוס מוגבר, נוקשות ואיטיות תנועה.
מהלך ניתוח DBS:
בשלב הראשון – לפני הניתוח המטופל עובר הדמייה מוחית MRI ברזולוציה גבוהה המועבר למערכת התכנון הממוחשבת. המנתח מבצע תכנון סטראוטקטי, המאפשר להגיע בדיוק של מ"מ לנקודה האופטימאלית במוח בה תושתל האלקטרודה. איכילוב הוא בית החולים היחיד בארץ בו מבוצעת ההשתלה בצורה מדוייקת באמצעות רובוט סטריאוטקטי מתקדם מדגם ROSA.
האלקטרודה מושתלת בצורה מדוייקת באחד ממוקדי התנועה באזור הגרעינים הבזאליים בעומק המוח, בד"כ בגרעין הסאב-תלמי ה- ( STN – Subthalamic Nucleus ) או בחלק הפנימי של גרעין הגלובוס פלידוס ה- ( GPi – Globus Pallidus internus ).
ההשתלה מבוצעת דרך חור קטן בגולגולת דרכו מוחדרת האלקטרודה. בשלב ראשון מבוצע רישום אלקטרופיזיולוגי של פעולת התאים באזור ההפרעה על מנת לוודא את המיקום באופן מדויק. בשלב זה המנתח מבצע גירוי חשמלי באזור המטרה תוך הערכת השפעת הגירוי ו/או תופעות לוואי, כדי לוודא שאכן הושגה התוצאה הרצויה למיקום האלקטרודה.
לאחר מציאת המיקום האופטימאלי מושתלת האלקטרודה הקבועה. בקצה האלקטרודה העדינה בקוטר של כ-1.3 מ״מ ישנם 8 מגעים דרכם מועבר גירוי חשמלי עדין.
בשלב השני – מחוברות האלקטרודות המוחיות לקוצב המושתל בדופן בית החזה מתחת לעור (בדומה לקוצב לב). הקוצב ניתן לתכנות והפעלה חיצוניים באמצעות בקר חיצוני. מרבית המטופלים משוחררים למחרת לביתם.
לאחר הניתוח ממשיכים המטופלים מעקב במסגרת היחידה להפרעות תנועה, בכלל זה ויסות עוצמת הגירוי בהתאם לנתונים הקליניים שלהם. הטיפול בגרייה מוחית עמוקה מאפשר שליטה ברעד או בסימפטומים אחרים של המחלה, אך ללא הרס של התאים או פגיעה בלתי הפיכה ברקמת המוח. כמו כן, הגירוי הינו פעולה עדינה ומווסתת שבמידה ולא מושגת בה התוצאה הרצויה, ניתן תמיד להפסיק אותה ו/או לשנות את עוצמת הגירוי בהתאם לצורך.
דילוג לתוכן